Menu
Menu
סטרטוס ישראל
חדשות ועדכונים
חקיקה בנושאי גביה
חוק איקיוטק אושר סופית בכנסת: קנס של עד 22,000 ₪ לחברה שלא תשלח הודעת חוב תוך 4 חודשים

אושר סופית:עסקים יחויבו בשליחת התראה לפני נקיטת הליכים לגביית חוב(חוק אקיוטק)

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 46), התשע"ו-2016 של ח"כ יואל חסון וקבוצת חברי כנסת.

הצעת החוק מבקשת לחייב עוסק הטוען כי לצרכן יש חוב כלפיו, לשלוח אליו הודעת חוב בתוך ארבעה חודשים ממועד תשלום החוב. הודעת החוב תכלול את הפרטים המהותיים הנוגעים לחוב והעוסק ישלח אותה לצרכן בעצמו, ולא על ידי אחר, במסמך נפרד. בנוסף, מוצע לחייב את העוסק לשלוח לצרכן, אם ביקש זאת הצרכן, תיעוד המאשר את קיומה של העסקה שלגביה נשלחה אליו הודעת החוב, בתוך 14 ימים מיום הבקשה. כמו כן, מוצע לקבוע שהעוסק לא יוכל לנקוט הליכי גבייה כלפי הצרכן או לחייב אותו בהוצאות גביית החוב כל עוד לא עברו 14 ימים מיום ששלח לצרכן את ההודעה על קיום החוב.

מעבר לכך, קובעת הצעת החוק סנקציות בדמות עיצומים כספיים על עוסק שיפר את ההוראות המוצעות. בין היתר נקבע כי הרשות להגנת הצרכן תהיה רשאית להטיל עיצומים כספיים של עד 22 אלף ש"ח על עוסק שהוא חברה, או 7,000 ₪ על עוסק שהוא יחיד, אם לא שלח לצרכן הודעת חוב או תיעוד המאשר את קיומה של העסקה.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לאחרונה אנו עדים לתופעה לפיה צרכנים רבים מקבלים מכתבים מאיימים מעורכי דין, הנשלחים במסגרת הליכי גבייה הנעשים באופן לא תקין. כמו כן, צרכנים מקבלים מכתבים מאיימים במסגרת הליכי גבייה בהוצאה לפועל, פעמים רבות על לא עוול בכפם, תוך שהם אינם מכירים כלל את החברה אשר בשמה טוענים עורכי הדין לחוב."
הקשר בין מוסר תשלומים/תזרים/סגירת עסקים
מאפייני סגירת עסקים
נכון לסוף ינואר 2016, כ-75,000 עסקים מוגדרים ברמת סיכון גבוהה. מספר העסקים המוגדרים ברמת סיכון גבוהה היווה כ-13.5% מסך העסקים הפעילים במשק. כפועל יוצא, מדי שבוע נסגרים כ-850 עסקים במשק, במונחים שנתיים, כ-44,000 עסקים נסגרים. אלו מהווים כ-8% מסך העסקים הפעילים במשק. על מנת לנתח את הסיבות שמובילות לסגירת עסק, נבחנו מאפייני סגירת העסקים. נמצא שכ- 50% מהעסקים נסגרו מסיבת חוסר כדאיות כלכלית; כ- 30% כתוצאה מהחלטות עסקיות שגויות וכ- 20% נסגרו כתוצאה מקשיים תזרימיים:



הצעת חוק מוסר תשלומים

חודש ינואר אישרה הממשלה את הצעת חוק מוסר תשלומים. משמעות הקיצור של כל יום בימי האשראי הממוצעים, נאמד בחסכון למשק בהיקף של כ-60 מיליון ₪ וכל קיצור בימי האשראי הממוצעים יאפשר לעסקים להתמקד בפיתוח והשקעות ובפירוש זה יכול להיות מנוע צמיחה משמעותי למשק. צריך רק לקוות שמשרדי הממשלה והרשויות המקומיות לא יחפשו דרכים יצירתיות לא לעמוד בהוראות החוק. נזכיר, כי מגמת ההתארכות ימי האשראי המשיכה גם בשנת 2015, כשימי האשראי הממוצעים עלו בכ-2.5% ל-119 יום. כפי שהערכנו בתחילת השנה, תנאי האשראי הממוצעים בהסכמה התארכו והגיע ל-92 יום, בעיקר כתוצאה מהתארכות במשיכות התשלומים בשנה הקודמת.

התפתחות ימי האשראי הממוצעים בשנתיים האחרונות:

טיפים לגביה נכונה
טיפים לגביה נכונה
    לבנות נוהל הזמנות, אספקה, החזרה ותשלום באופן מסודר ושיטתי
  • להקפיד על מילוי טופס הזמנה על כל פרטיו (כל פרטי הלקוח ותנאי תשלום
  • להקפיד על החתמת הלקוח או איש הקשר מטעמו על כל מסמך.
  • לוודא שתעודת משלוח החתומה וחשבונית בגינה אכן נשלחו ונמצאים ברשות הלקוח; להתאים לטופס ההזמנה.
  • הימנע מכרטיס שונים של אותו לקוח או לחילופי, כרטיסי משנה תחת שם אחד.
  • להקפיד על סריקת כל החומר בגין הלקוח באותו קובץ(טופסי הזמנות, תעודות משלוח, חשבוניות, קבלות, התכתבות וכ"ד).
  • בדיקת טופסי הזמנות ותיקי לקוחות בגין יום קודם באופן שוטף; ערוך בדיקת כרטיס חייבים באופן שוטף ויזום שיחות טלפון עם החייבים.
  • יזום פנייה טלפונית לחייב חודש עד שבועיים לפני מועד התשלום.
  • להקפיד על פנייה מנומסת, לגלות רגישות והקשבה מרבית ללקוח מהולים בנחישות, תוך רישום כל פיסת מידע רלוונטי.
  • אל תפחד מהחייב ואל תהסס - מדובר בכספך אותו הרווחת ביושר; במידת הצורך, אל תתמהמה ופנה לגופים מסחריים (כדוגמת סטרטוס ישראל) ו/או לעורכי דין, המתמחים בגבייה.